לְיַד עֵשֶׂב הַקֶּלַח, סָבִיב עֲצֵי הֶחָרוּב, בלי ששמנו לב, צָמְחָה קוֹלוֹנְיָה חֲדָשָׁה- אַגָּדָה בתוך אַגָּדָה. עִם רֶדֶת לֵיל נִדְלְקוּ פנסי גחליליות מוּל כותל האבנים שֶׁבמושבה אמר הרב, וגם הרצל אמר לכל הננסים, גְּנוּבֵי הַקּוֹלוֹת, לבושי החליפות: "צאו לחגוג, הפילו את החומות, כמו לפני דורות" הם רקדו וזימרו, תקעו בשופרות- אך לא באו עגלות גיבורים … המשך לקרוא בלי ששמנו לב
